מסע שמאני לפינלנד- חוויה רוחנית בחורף- חלק ב

ריקוד שמאני בפינלנד: כשהגוף רוקד את סיפור הנשמה

כשהגעתי לאולם בפינלנד, הייתי היחידה מישראל בין פרצופים פיניים. אבל מה שהתחיל בביישנות, התפוצץ במהרה לחגיגה של אנרגיה טהורה ופתיחת הלב. זה היה פשוט מדהים – הרגשתי איך כל תא בגוף שלי מתעורר לחיים!

המסע המרגש אל תוך התנועה השמאנית

התחלנו לנוע בפשטות, בלי דיבורים. קתרינה והלנה, המנחות, חייכו והובילו אותנו למסע קסום. תוך שעה, הזרים שסביבי כבר לא היו זרים – הם היו אנשים שהכרתי בלב, כאילו רקדנו יחד מאז ומתמיד.

הקסם של כניסה לטראנס דרך תנועה

הכל מתחיל בהקשבה עמוקה לגוף:

• חיבור לאדמה: מרגישים איך הרגליים נטועות באדמה, הלב פועם, והגוף מתחיל להתעורר
• משחק עם תנועה: כמו ילדים שמגלים את גופם מחדש – חלק מאיתנו התגלגלו על הרצפה, אחרים קפצו באוויר
• שחרור והתמסרות: אם משהו תקוע? נותנים מתיחה אוהבת, מניעים את המים של הגוף לשם בעדינות, בלי ביקורת

ריקוד היסודות בתוכנו

העבודה עם ארבעת היסודות הייתה כמו סימפוניה בתנועה:

• אדמה: השורשיות והיציבות שלנו
• מים: זרימה חופשית של אנרגיה בגוף, כמו נחל שמפלס את דרכו
• אוויר: הנשימה שמרחיבה את החזה ומרימה אותנו למעלה
• אש: הבעירה הפנימית שמתפרצת החוצה בתנועה משוחררת

המוטיבים שהובילו אותנו היו משחקיות טהורה, שמחת ילדות, והגברה של כל רגש שביקש לצאת החוצה באופן פראי. פשוט להתפרע! ואז, ברגע קסום, הלנה פתחה את פיה והחלה לשיר – הרגשתי רטט ורעד מהעור ועד העצמות. הגוף שלי נהיה כל כך רגיש, כל צליל הדהד בי כמו גל.

המפגש עם הלנה: שמאנית עם נשמה עתיקה

בבוקר למחרת פגשתי את הלנה על שפת האדם במינוס 8 מעלות. הלנה היא תופעה מיוחדת במינה. היא לא סתם שמאנית – היא גשר חי בין העולמות. מצד אחד חוקרת דוקטורט על שמאניזם בפינלנד, ומצד שני חיה את הזרם העתיק בן 8000 השנים בכל תא בגופה. האנרגיה שלה הייתה עוטפת, כמו אמא אדמה ממש.

חוויית הטהרה בסאונה הפינית

ואם כבר אז כבר – אחרי הסשן הראשון בערב זרמתי עם החוויה הפינית במלואה:

• סאונה לוהטת על שפת האגם הקפוא
• הליכה יחפה בשלג
• טבילה בבור קרח – זכרתי לנשום ויצאתי אש!

המסורת של הסאונה בפינלנד עתיקה מאוד, יש בדיחה בפינלנד שיש להם יותר סאונות מבני אדם ולא סתם פינלנד נקראת ארץ אלפי האגמים כי ליד כל אדם יש סאונה ובור בשלג לטבול בו והן עושות את זה כל יום!!

גילוי עצמי בין חום לקור

אני, שתמיד הייתי אשת הכפור, גיליתי לראשונה את היופי המטהר שבהזעה. בסאונה הפינית פשוט נטפתי וזה היה נפלא – נתתי לכל מה שצריך להיפלט לצאת דרך העור. המעבר החד מהחום הלוהט לקור המקפיא היה כמו לידה מחדש, התגלות של היכולות המדהימות של הגוף שלי.

חיבור לאדמה: בין יציבות לתנועה

במדיטציה, כשהלנה ביקשה מאיתנו לחוש את אדמת הגרניט הפינית העתיקה והיציבה, מצאתי את עצמי חושבת על האדמה שלנו:

• התנועה התמידית של השבר הסורי-אפריקני
• רעידות האדמה והשינויים התכופים
• והצורך העז, העמוק שלנו להיות עליה, למרות ובגלל הכל

המסע הזה לימד אותי שלפעמים דווקא בתנועה מתמדת, כמו האדמה שלנו, טמונה היציבות העמוקה ביותר – זו שבאה מהלב הפועם והמאוד חם שלנו פה בישראל.

מאז לא הפסקתי את הריקוד השמאני ובכל יום אני רוקדת בטבע.

מודה שיש לי את הזכות לעשות את זה פה בגולן שלנו שהוא הצפון הרחוק על אדמת הבזלת העתיקה.